תוכן

ו) ועתה נבאר סוד תיקון קוין הנעשה בג״ר דנקודים. כי כבר נתבאר סוד ב׳ הקוין שיצאו מכח עליית מ״ן בבחי׳ החכמה שה״ס ראש הב׳, אשר ב׳ קוין אלו מכונים חו״ב הדבוקים אחור באחור. והפנים דנה״י מכונה כלפי חוץ שה״ס הוא״ו שבפה הכולל דראש הב״ן. גם ידעת שעיקר הסיבה אשר פרצוף זה יצא בתחילה בקטנות, דהיינו באורות דרוח נפש, הוא מפאת עליית המ״ן לנוקבי עינים, שאח״פ יצאו משום זה לבר מרישא, וע״כ נעשה הזווג רק מכתר לחכמה שאז אין הקומה רק בבחי׳ זו"נ. גם נתבאר בפמ״ס בענף ט״ו וט״ז אשר בעת התעוררות שורש הא׳ דא״ק אז שוב מחזיר את אח״פ לבחי׳ ראש, שיורדת ה״ת מעינים לפה דראש כמו שהיה בפרצופין הקודמין, ואז נעשה זווג שלם על המלכות של ראש ויוצאות ע״ס בקומת כתר דהיינו ה׳ אורות נרנח״י שלימים עש״ה.
ובזה תבין שבעת שהופיע הארת יסוד דא״ק לפה דב״ן הכולל ששם היה המסך של ו דהויה נמצא שנתעורר בסבתו בחי׳ שורש הא׳ בא״ק להיותו מסוד כלים הפנימים דאדם קדמון כמ״ש לפנינו, וע"כ מחזיר בכח הארתו את בחי' אח״פ לראש דב"ן ע״ד הראשים הקודמים דא״ק. ונמצא אשר המסך וסוד ה״ת שהיה בנוק' עינים דראש הזה דהיינו בפי הטבור דא״ק, נמצא בהכרח שעתה חזר וירד למקומו בפה הכולל דראש הזה במקום ו שמקודם זה.
וז״ס קו האמצעי המייחד ב' הקצוות חו״ב שהיו מקודם דבוקים זה בזה אחור באחור, אשר עתה בכח האור דיסוד א״ק המשיך בחי׳ ה״ת שהיה בפי הטבור והורידה עד למטה לסיום הת״ת, והמשכה זו דה״ת ממעלה למטה נבחנת כעין קו הנמשך מפה דראש הא׳ עד המלכות הכללית דראש הב"ן שהוא הפה דראש הב'. ונמצא אז הזווג למלכות הכוללת דראש הב״ן שכבר ירדה למקומה וע״כ יוצאות עתה ע״ס שלימות בקומת כתר דהיינו בכלהו אורות דנרנח״י, וע״כ מכונה קו האמצעי הזה על שם נה״י דכתר, משום שמתחילת אצילותו בטרם שהאיר היסוד היה משמש המסך הזה רק לראש הא׳ בסוד ה״ת בעינים, אשר עתה הוא משמש אמנם בבחי׳ נה״י דכללות הראש דב"ן, כלומר לג׳ הראשים ביחד כאמור.